עבור אחוז גדול באוכלוסיה מחירי הבתים והדירות לרכישה ואפילו להשכרה עדיין גבוהים מדי
אם נבדוק את ההיסטוריה, בשנת 1995 מחצית מהאוכלוסיה השחורה באמריקה שכרה בתים ודירות, כמעט
פי שניים יחסית ללבנים. אז הגיע ממשל קלינטון, שדחק לראש סדר העדיפויות את
המדיניות לאפשר לכמה שיותר אנשים לרכוש בתים, ומספר השוכרים החל לרדת בהדרגה. מספר
השחורים ששכרו ירד מתחת ל-50 אחוז, ובעלי הבתים הסכימו לקבל שוכרים אפילו אם ניקוד
האשראי שלהם היה ירוד.
לאחר הנפילה הגדולה של שוק הנדל"ן, החלו מחירי השכירות לעלות במקביל
לעליית מספר המובטלים. ההלוואות שפעם היו כה קלות, הפכו לבלתי מושגות והבנקים החלו
לעקל בתים שבעליהם לא יכלו לעמוד בתשלומים. אחרים, שהיו יכולים לרכוש בתים בעבר,
החלו עתה לחשוש לגורל מקום עבודתם ולמשרתם. החשש מהעתיד והסיכון שהם עלולים להפסיד
את ביתם גרם להם להדיר רגליהם מהמחשבה על רכישת בית.
מחקרים שפורסמו לאחרונה מראים שמספר גובר של אמריקאים חווים אתגרים
אחרים בהקשר לנכסים למגורים. עכשיו, לא רק שרכישת בית היא מחוץ להישג ידם של רבים,
כשהבנקים דורשים הוכחות רבות ליכולת התשלום וכן סכום השתתפות גבוה יותר מבעבר - גם
סכומי השכירות הגבוהים בולעים חלק גדול יותר מההכנסה החודשית.
המחקר מצא גם שלמעלה ממחצית מהשחורים ויוצאי דרום אמריקה ומכסיקו
משלמים למעלה משליש ממשכורתם על שכירות. אחוז כה גבוה שמיועד לשכירות בלבד, גורם
לקיצוצים רבים בהוצאות משפחה אחרות ומקטין את אפשרויות הרכישה של מוצרים שונים
כשרוב הכסף הולך למזון, בריאות וצרכים בסיסיים. כמעט שלושה מכל עשרה שוכרים
מוציאים למעלה מ-50 אחוז מהכנסתם על תשלום משכנתא או שכירות למגורים. כלל לא מפתיע
לגלות שאוכלוסיה זו נמצאת בתחתית הסולם הכלכלי-חברתי.
בדרך כלל, אלה ששוכרים מרוויחים פחות כסף. הכנסה גבוהה מתורגמת
ביכולת לחסוך כסף רב יותר לתשלום עבור השתתפות עצמית במקרה של הלוואה למשכנתא,
ולאלה קל יותר לקבל הלוואות מהבנקים. לפי המחקר, שחורים מרוויחים פחות ומכאן האחוז
הגבוה של אלה ששוב אינם יכולים לעמוד בתשלומי המשכנתא, ומכאן גם הקשיים שלהם לעמוד
במחירי השכירות העולים בהתמדה. 59 אחוז מהשחורים ו-58 אחוז מהלטיניים משלמים למעלה
מ-30 אחוז מהכנסתם עבור שכירות, לעומת 46 אחוז מקרב הלבנים.
***
הסיבה לכך היא שהשכירות לדירות המשיכה לעלות בהתמדה בשנים האחרונות
ובתקופה זו הכנסתם החודשית של המשכירים ירדה. אלה שנמצאים בעשירון התחתון יצרו
ביקוש עצום לבתים שידם משגת, אבל הם נתקלו במציאות בה קיים מחסור רציני בהיצע לכל
הבתים, ובעיקר לבתים זולים שיתאימו למעמד הפועלים הנמוך.
למעלה משמונה מכל עשרה אנשים עם הכנסה מתחת ל-15,000 דולר, משלמים
למעלה משלושים אחוז ממשכורתם עבור דיור. פה, בקליפורניה, קשה למצוא רבים המרוויחים
סכומים כאלה, אך ברחבי ארה"ב ובאיזורים החקלאיים הכנסות אלה הן די נפוצות. בעיות
אלה יוצרות אתגרים משמעותיים כי הן גוברות עם הזמן ואין פתרונות קלים או אפילו
פתרון אחד למצב, פרט ליצירת מקורות הכנסה נוספים. השיפור בכלכלה, ומכאן בהכנסה
השנתית לנפש, יביא להקלה משעותית בכל הקשור לדיור למחייה.
פעילות שיכולה להקל על הלחץ והביקוש הגדול לדיור בשכירות, היא
בניית בניינים המיועדים להשכרה ובכמויות גדולות, אך גם זה אינו פיתרון קבוע ויציב.
רק הכנסת עובדים רבים למעגל העבודה, במיוחד בשטח הייצור, תביא ליכולת גבוהה יותר
לשלם עבור דיור לשכירות או אף לרכישה. משק אקטיבי עם מקומות עבודה רבים וביקוש
לפועלים מיומנים, יביא לא רק יכולות כספיות לשלם עבור דיור, הוא יאפשר רכישת
מוצרים ושירותים שונים במשק ובכך יניע סוף סוף את גלגלי הכלכלה לתועלת כולנו.
הסיבה בגללה איננו רואים אחוז גבוה יותר של מחוסרי בית הגרים
ברחוב, היא כי הממשלה תומכת ועוזרת להם בתלושי אוכל, עזרה חלקית בדיור והספקת שירותים
בסיסיים לקיום. אך בכך יצרנו אומה הנתמכת אל שולחן הממשלה, ניזונה ממנו ותלויה בו.
מצב זה נוגד את החזון האמריקאי המבוסס על יכולתו האינדיבידואלית של כל אחד מאיתנו
להצליח אם הוא רוצה בכך, על ידי עידוד המוטיבציה והגדלת מגוון האפשרויות. זאת כדי
שיוכלו להתעלות מעל קו העוני ולא להיות תלויים בממשלה
המזכירה מאוד את הדוקטרינה הסובייטית. נקווה שנראה בהקדם שינוי דרמטי בקו הפוליטי
ובעידוד היוזמה האישית, לטובת כולנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה