הצד האחר של הריבית

מדוע התקופה הארוכה בה הריבית נשארת נמוכה, דווקא לא כל כך טובה לנו

נכון לעכשיו, החליט משרד האוצר להשאיר את הריבית הנמוכה ללא שינוי, ובכדי להשאיר אותנו דרוכים, יהיו דיונים נוספים על הריבית בעוד חודשיים. מאז הקיץ של שנת 2006 לא הועלתה הריבית וזה בהחלט שיא חדש, שאמנם מצביע על יציבות כלכלית מצד אחד, אך לא הכל ורוד בהחלטה זו.

רובנו התרגל לריבית הנמוכה והחשש מעלייתה הביא קונים פוטנציאליים, שהיססו אם לרכוש, להצטרף למעגל הרוכשים החדשים במטרה להבטיח שהריבית הנמוכה תובטח להם למשך כל תקופת ההלוואה של 30 או 15 שנה.

כלכלנים רבים העריכו שעליית הריבית תהיה טעות, כי היא תרחיק רבים מרכישות מוצרים ושירותים יקרים, ובכך יואט קצב הפיתוח של חברות רבות ומפעלים התורמים לכלכלה פורחת, וכמו כן, כמובן, רכישת בתים.

אם נסתכל על ההיסטוריה של עליית וירידת הריבית, נראה שהסיבה העיקרית לעלייה היא כשהכלכלה משגשגת והביקוש גובר על ההיצע -  מצב הגורם למחירים ולמשכורות לעלות, וזו הדרך הנחוצה למתן את הרכישה המואצת במטרה להתאים את הביקוש להיצע.

אך בשנה האחרונה עלתה האינפלציה רק ב-0.2 אחוזים שהיא עלייה כה מזערית לעומת עלייה אינפלציונית של 3.2 אחוז לשנה המקובלת בדרך כלל. נתון זה מראה על כלכלה הדורכת במקום.

אין סימנים לאינפלציה באופק והאתגרים הניצבים בפני ארה"ב והעולם כולו הם ביקושים נמוכים למוצרים ושירותים, כשכלכלת סין שהואטה בהרבה תורמת רבות למצב, כך שאין סיבה הגיונית לעליית הריבית העלולה לגרום יותר נזק מאשר תועלת.

מאידך, יש כאלה שלא מסכימים וטוענים כי השארת הריבית הנמוכה לתקופה כה ארוכה, יוצרת עיוותים בכלכלה. לדעתם האמריקאים אינם זקוקים יותר לריבית כה נמוכה. שתי אסכולות אלה התנגשו כשיד המתונים, שדרשו השארת הריבית כפי שהיא, היתה על העליונה.

ברור שרוב האמריקאים מעדיפים את הריבית הנמוכה המאפשרת רכישות מוצרים כמו מכוניות יותר בזול, או לשלם תשלומי משכנתא נמוכים יותר והם לא מבינים למה צריך לדון בכך בכלל.

הטיעונים בעד עליית הריבית הם סבוכים יותר ואנסה להסביר אותם:

משרד האוצר זקוק לאופציות. כשהכלכלה בצרות, הפחתת הריבית על ידי הבנק הממשלתי בהחלט יכולה לעזור. זה בדיוק מה שהאוצר עשה החל בשנת 2007. הוא חתך את הריבית ושוב חתך עד שהיא הגיעה כמעט לאפס בדצמבר 2008.

אבל אם הריבית בגובה הנמוך ביותר האפשרי, הרי שלאוצר אין שום נשק להילחם במיתון. לכן הוא חייב להרים את הריבית בתקופות שהמשק נמצא בתנופה כלכלית - כדי שבעתיד, אם יהיה צורך, הוא יוכל להוריד אותה ולווסת את השוק.

חוסכים זקוקים להעלאה. ריבית נמוכה במיוחד יכולה לעזור למקבלי משכנתאות והלוואות אחרות, אך היא פוגעת באנשים שהפקידו  את כספם בבנקים ומעוניינים לקבל הכנסה נאותה על השקעתם זו. הריבית הנמוכה השפיעה בצורה הרסנית למדי על הכנסתם של הגימלאים, ופגעה בתוכניות הפנסיה הגדולות שלא יכלו להרוויח מהשקעות אלה.

מחירי הנכסים צריכים להתקרר. קופות הפנסיה והגמל שלא יכלו להרוויח אחוזים גבוהים מתכניות הגימלאים, נאלצו לחפש מקורות הכנסה אחרים. זה אומר להשקיע בנכסים בעלי סיכון גבוה יותר. כך שבמקום להפקיד את הכספים בבנקים ולקבל עבורם ריבית קבועה ובטוחה, הם הפנו את הכספים למקורות בעלי רמת סיכון גבוהה יותר. נכסים אלה החלו להימכר במחירים הגבוהים מערכם הריאלי ובכך הפכו למסוכנים יותר, עם האפשרות שערכם יירד במהירות ויגרום הפסדים גבוהים לקרנות הפנסיה והגמל.

השקעות גרועות גורמות לעודף בהיצע. אנו חווים עתה בעיות שנוצרו כתוצאה מעיוותים בהלוואות זולות מדי. לדוגמא, חברות מלוות כסף רב בכדי לגדול במהירות. הם קיוו שבזריעה מוגברת, קידוחים רבים יותר ופיתוח מכרות חדשים, הם ירוויחו מאוד. אך אז התקררה כלכלת סין וחברות רבות המבוססות על מסחר, החליטו להיסגר וליפול, כשנוצרה כמות אדירה של נפט, פחם וחיטה, בעוד מספר הקונים אותם קטן מאוד.

ריבית נמוכה מוליכה לבועת נדל"ן. שווקים רבים, וביניהם ניו יורק ועמק הסיליקון בצפון קליפורניה, ראו מחירי בתים שזינקו לגבהים לא צפויים. המחירים כה גבוהים שנוצר חשש במקומות אלה בעיקר להיווצרות בועת נדל"ן חדשה.

משרד האוצר שוקל בכל חודשיים אם אכן הגיע הזמן להעלות את הריבית לרמות נורמליות יותר. כלכלנים רבים מזהירים מהסכנה שבהעלאת הריבית כשהאינפלציה כה נמוכה, ואין סימנים מעודדים שהמשק אכן התחיל להתאושש מהמשבר.

העלייה האחרונה היתה ביוני 2006. על כולנו להיות נכונים לכך שהריבית אכן תעלה, ולו רק ברבע אחוז כצפוי, ונקווה שמשרד האוצר קורא נכון את הסימנים, כי רוב אוכלוסיית ארה"ב לא מרגישה צמיחה ומחקרים מראים על נפילה בהכנסות למשפחה משנה לשנה.

זהירות, שיפוצים!

לא כל השיפוצים שווים, יש כאלה שעלולים לגרום לבית שלכם לאבד מערכו

זה נשמע בהחלט מוזר, אך שיפוץ ביתכם לפני הוצאתו למכירה ברוב המקרים לא יחזיר לכם את ההוצאות ולעתים אף יגרום לתוצאה הפוכה. למשל, אם בניתם חדר שיזוף, בניתם בריכת שחייה באיזורי מגורים קרים בדרך כלל, או שיפצתם חדר והפכתם אותו למשרד, תוכלו לשמוח אם קיבלתם חזרה מחצית מסכום השקעתכם.

הנה רשימת דברים שרצוי לא לעשות לביתכם:

אל תגדילו את חדר השינה העיקרי על חשבון חדר אחר - אחת התלונות העיקריות הן חדר שינה עיקרי קטן, בעיקר בבתים ישנים, אך ברוב המקרים, הדרך הריאלית ביותר היא להגדיל על חשבון חדר שינה אחר, וזו תהיה שגיאה עצומה.

מספר חדרי שינה קטן יביא מעט קונים פוטנציאליים. לרוב הקונים יש דרישות בסיסיות בקשר למספר חדרי השינה המינימלי שהם צריכים, והם אפילו לא ישקלו לראות את ביתכם אם המספר נמוך מהמבוקש על ידם. הם ישוו את ביתכם לבתים אחרים בסביבה, בהם יש יותר חדרי שינה מקוריים מאצלכם.

האפקט מורגש במיוחד אם מספר חדרי השינה הוא שניים עד שלושה. בקטגוריה זו חשיבות של חדר שינה נוסף היא קריטית ומחיר ביתכם יוערך בהרבה פחות כסף בעת המכירה.

האפקט יהיה נמוך יותר או שלא יורגש כלל אם לבית המקורי יש שישה או שבעה חדרי שינה, או שהאזור קורץ לגימלאים ומספר גדול של חדרי שינה איננו מהווה גורם מכריע ברכישה.

אל תסבו את הגראז' לאיזור מגורים - הסבת הגראז' יכולה להראות כפתרון זול להגדלת שטח המגורים בבית, בעיקר כי הסבה כזו היא הרבה יותר זולה מתוספת חדר לבית עצמו. הבעיה היא ששטח מגורים כזה ברוב המקרים לא יקבל אישור לבנייה חוקית ולכן סך כל גודל הבית לא ישתנה. בנוסף, העיריה מחייבת את בעלי הבית בחנייה בשטח הבית עצמו, ובמקרים מיוחדים, כשהעיריה תאשר הסבה זו, חובה על בעלי הבית להקצות איזור חנייה אחר בשטח הבית שיאושר גם הוא על ידי נציג מחלקת הבנייה בעיריה.

היעדר גראז' הוא בהחלט נקודה שלילית, כי ברוב המקרים הסבת הגראז' נעשית ללא אישורים ועל הקונה לקחת סיכון שהעיריה תדרוש ממנו להחזיר את הגראז' למצבו הקודם, וכמובן שזה יהיה על חשבונו.

אל תבנה תוספת דקורטיבית ואישית - הדרך הנכונה היא לתלות תמונות ואביזרי דקורציה על הקירות, כך שהם מתאימים לטעמכם האישי ויכולים להיות מוסרים בקלות עם מכירת הבית.

לעומת זאת, בנייה דקורטיבית שמשנה את מבנה הבית או מוסיפה לצורתו החיצונית, תקשה על מכירתו במחיר המתאים. כמו כן, אם צבעתם את קירות הבית בצבעים עזים שאהובים עליכם, רצוי לצבוע אותם מחדש בצבעים שקטים, בהירים ונייטרליים.

ככל שהבית יהיה מוכן לכניסה מיידית ללא צורך בשינויים ובכספים רבים בכדי להביאו למצב בו ניתן לגור בו, כן יגברו הסיכויים למוכרו במהירות ובמחיר גבוה.

אל תצבעו את הקירות הפנימיים בצבעים כהים - קירות הצבועים בצבעים כהים הפכו להיות מודרניים ומעצבי פנים רבים יסבירו לכם שזה הופך את הבית ל"חמים ואלגנטי", אך לקונים הפוטנציאליים הצבעים הכהים מתפרשים כבית "קטן ולא מזמין". לעומתם, קירות הצבועים בצבעים בהירים, למרות שאולי אינם מודרנים, מקנים אווירה נעימה, הרגשה שהבית גדול יותר וידידותי, ולכן גוברים הסיכויים למוכרו במהירות במחיר גבוה. כדאי, לכן, בטרם תוציאו את ביתכם למכירה, לצבוע את הקירות הפנימיים בהתאם.

אל תנסו לתקן ולשפץ את ביתכם בעצמכם - שיפוץ עצמי אמנם יחסוך אלפי דולרים במשך השנים, אך כשקונים פוטנציאליים רואים סימנים שהעבודה נעשתה בצורה לא מקצועית, הם מתחילים לחשוש מתיקונים נוספים שאולי הם לא יודעים עליהם, כגון עבודות חשמל וביוב. קונים ירגישו הרבה  יותר בטוחים אם העבודה נעשתה על ידי בעלי מקצוע מוסמכים ומנוסים. הקונה יכול אז לציין לקונה את השינויים והשיפוצים שנעשו על ידי בעלי מקצוע ובכך יעלו את ערך הבית.

אל תתקינו גדר מברזל מסביב לבית או בחצר - יש לגדר כזו חזות של עבודה זולה והיא יוצרת דעה שלילית בכל הקשור לחצר ומכאן לבית כולו. אם אתם חייבים להתקין גדר, שווה יותר לרכוש ולהתקין גדר מעץ או מפלסטיק דמוי עץ. זאת בכדי לשוות לבית אווירה חמימה ומזמינה יותר, מה שיעודד קונים פוטנציאליים רבים להגיש הצעות רכישה על הבית.

ולסיכום, שיקלו בצורה הגיונית בטרם תשפצו את ביתכם לפני הוצאתו למכירה. השתדלו לבחון את הבית מנקודת מבטו של הקונה הפוטנציאלי. אם קשה לכם לעשות זאת, בקשו מחברים קרובים לשדרג את ביתכם, כי נקודת מבטם אינה מלווה ברגשות ודעתם תהיה יותר אובייקטיבית.