הבנקים שוב ניצחו
הסכם הפשרה שנחתם בין הממשל לבנקים שגרמו למשבר הגדול ב-2008, הוא ניצחון לבנקים ועוד הפסד לאזרח הקטן
אנחנו שוב משלמים.
הבנקים שוב יוצאים בזול מהמשבר שהם גרמו לו. אם יש ביניכם עדיין כאלה שמאמינים כי
טחנות הצדק עושות את שלהן והחייבים באים על עונשם, כדאי שתחשבו שנית. נראה שאנחנו
שוב מחלצים את הבנקים.
העיסקה שנחתמה לאחרונה
כפשרה בין המימשל לבנקים, היא בהחלט לצידם של הבנקים. למרות ההבטחות שניתנו לציבור
בשנים האחרונות, משלמי המיסים הם אלה שמסבסדים את הכספים שהבנקים הפסידו על ידי
הונאת אותו ציבור.
שלטונות המס האמריקאים
מתייחסים לכספי הפיצויים שהבנקים משלמים לבעלי הבתים שנפגעו במשבר הנדל"ן,
כאל כספים המשולמים בהוצאות עסקיות. התוצאה היא שתשלומי פיצויים אלה מוכרים כניכוי
ממס הכנסה עבור הבנקים. המבקרים טוענים שהבנקים הגדולים, שחולצו ע"י משלמי
המיסים בעת המשבר הפיננסי, מועדפים עתה שוב על פני אלה שנפגעו על ידם. הממשלה מגנה
עליהם בכך שהיא מכירה בתשלומי פיצויים אלה כזכאים לפטור ממס הכנסה, ומשלם המיסים
מסבסד בעצם את ההתנהגות הלא אחראית ולעתים פושעת של הבנקים, שקצרו רווחים עצומים
בשעה שאת ההפסדים מרדיפת הבצע שלהם, כולנו משלמים.
עיסקת הפשרה שהושגה עם
גולדמן סאקס ומורגן סטנלי (צ'ייס) וכללה גם עשרה בנקים מהגדולים בארה"ב,
נועדה לתשלום פיצויים לבעלי הבתים ולמניעת תביעות משפטיות עתידיות נגד הבנקים. מתנגדים
רבים מחו על ההסכם ורותחים על הממשל שהסכים לקבל סכום נמוך מדי, המאפשר לבנקים
להתחמק מתביעות בידי משפחות שנפגעו קשה. כשמוסיפים לכך את העובדה שכספים אלה מוכרים
כניכוי ממס הכנסה, הרי שבעצם נפגענו פעמיים על ידי הבנקים.
***
נציגי הבנקים שהתבקשו
להגיב על טענות אלה, התחמקו. במקרים בודדים הצליח הממשל בפשרות עם מוסדות פיננסיים
לקבל את הסכמת הבנקים לתשלום פיצויים ללא אפשרות ניכוי מס. לדוגמא, בשנת 2010 חוייב
גולדמן סאקס בתשלום פיצויים של 550 מיליון דולר על רמאות במכירתם של משכנתאות
מסוכנות למשקיעים תמימים.
סכום זה היה הגבוה
ביותר ששולם אי פעם בתביעה אזרחית. תביעה נוספת נחתמה עם חברת הנפט הבריטית בי.פי ב-2010, שהודתה באשמת
גרימת נזקים באסון דליפת הנפט במפרץ מכסיקו. התשלום עמד על 4.5 מיליארד דולר וכלל
הסכמה שסכומי כסף אלה לא ייחשבו לניכוי ממס הכנסה.
הבנקים, לעומת זאת, שהסכימו
לפשרה האחרונה על שיטות אישור, נתינה ומכירת משכנתאות, יצאו בעונש קל מאוד שלא
ירתיע אף אחד מלחזור על מה שהם עשו בעתיד.
סנאטורים אחדים פנו
בכתב ליו"ר הבנק הפדרלי, בן ברננקי,
הממונה על המטבע וראשי מוסדות במימשל שהיו שותפים לחקירת וסיכום הפשרות, בטענות
קשות נגד ההסכם.
זה בהחלט לא צודק ולא
נכון שמשלם המיסים ישלם על חטאי הבנקים. עבירה על החוק אסור שתיחשב כהוצאות עסקיות.
היה מקרה שבו בעל בית מפלורידה נלחם נגד הבנקים בגלל הצורה בה נכתבה תוכנית
המשכנתא שלו. הממשל למעשה תומך בבנק הפושע המסרב לפצות את בעל הבית, המחויב לשלם
את המיסים על הפסדיו.
***
מקרים רבים כאלה היו
אמורים להגיע לבתי המשפט, אבל הבנקים, בחוכמתם, הסכימו לפשרה ובכך הבטיחו שהמימשל
ומושלי המדינות בארה"ב לא יוכלו לתבוע אותם. היות ולאזרח הקטן אין מספיק כסף
וזמן להילחם עם ענקי המוסדות הפיננסיים, יוצא מכך שהבנקים הצליחו גם לעשות עסקאות
לא כשרות וגם להרוויח סכומים ניכרים, דבר הבא לידי ביטוי בדו"חות השנתיים
שהבנקים מפרסמים. למרות המשבר שהם עצמם גרמו, וההפסדים האדירים שכולנו ספגנו,
הבנקים הם כמעט היחידים שהראו רווחים ניכרים ולא רק שלא נפגעו, אלא הרוויחו שוב מהמצב.
קשה להיות אדיש למצב
מרגיז זה, שאיננו יכולים לעשות דבר כדי להילחם בו. כנראה שבאמת יש חברות ומוסדות
שהם מעל כולנו, והם מצליחים לצבור רווחים בזמן שכולנו משלמים את המחיר. מאוד לא
הוגן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה