האם הדור
הצעיר חוזר לאמץ את החלום האמריקאי של בעלות על בתים?
לעתים קרובות
מאוד אנחנו שומעים הצהרות אלה: הדור הצעיר לא רוכש בתים. הם חיים בערים, הם ניידים
וטובעים בחובות סטודנטים שהצטברו בעת לימודיהם. החשיבות של להיות בעלי בית מעניינת
אותם כמו טלפון חוגה ישן. בקיצור, הם דור המשכירים. התפיסה הנפוצה היא שלרבים
מהדור הצעיר אין כל שאיפה להיות בעלי בתים. אולי הצהרות אלה נכונות ברובן וייתכן
שלא.
האם הדור
הצעיר באמת שונא את הרעיון של בעלות על בית? נכון שהם גדלו בתקופת המיתון וראו את תוצאות
המשבר הפיננסי על הוריהם ועל מצבם הכספי. נכון גם שהם יצאו מהמשבר הפיננסי שחווינו
כשמנת חלקם הוא חוסר תעסוקה בכל שכבות האוכלוסיה. ובכל זאת, האם הם באמת שונאים את
המחשבה להיות בעלי בתים?
לדוגמא,
סיפורו של זוג צעיר שמצא עבודה מיד לאחר סיום הקולג' והתחיל להרוויח ולחסוך במשך
שנים. הוא מהנדס בן 28. הם שכרו דירה במשך 5 שנים, התחתנו בשנה שעברה והמשיכו לגור
יחד בשכירות. יום אחד ישבו וחישבו את הוצאותיהם והגיעו למסקנה שעם העלייה המתמדת
בסכום השכירות והריבית הנמוכה למשכנתאות, השכירות נעשתה יקרה יותר ביחס למשכנתא
שברכישת בית.
סיבות אחרות
שגרמו לשינוי נבעו מסירוב בעל הבית לאשר להם לשנות דברים בדירה לנוחיותם, ומכאן
הדרך היתה קצרה להחלטתם לרכוש בית או דירה. הם רכשו טאון האוס עם שני חדרי שינה
באיזור נחמד בוואלי ווילג’, כשהחדר הנוסף משמש להם כמשרד והם מתכננים להשתמש בו
כחדר ילדים בעתיד.
***
הדור הצעיר
מהווה כיום 13.3 מיליון בתי אב בבעלות בתים, דירות או כאלה ששוכרים. מספר זה יוכפל
בחמש השנים הבאות, כך לפי נתוני דו"ח שבדק את הגידול הטבעי של האוכלוסיה
וחלקו של הדור הצעיר בו.
המחקר התבסס
על נתונים שנלקחו מגילאי 18 עד 29, למרות ששכבת הדור הצעיר נמדדת בגילאי 18-34
ומגיעה ל-73 מיליון נפש לפי נתוני מפקד האוכלוסין.
הדור הצעיר
יוציא, לפי התחזית, 1.6 מיליארד דולר על רכישת בתים בחמש השנים הקרובות. 74 אחוז
מהנשאלים הצהירו שהם עומדים לעבור בחמש השנים הבאות, כשמחציתם מתכוונים לרכוש
בתים.
לפי נתונים
אלה, נראה שהדור הצעיר הוא בעל שאיפות זהות להוריהם בקשר לבעלות על בתים. אם כך,
למה נופל מספרם של הרוכשים כיום? למה מספר הרוכשים לראשונה נמוך יותר מבעבר? הרבה
משקל מוטל על צורת החיים וכמות האשראי שלרשות הדור הצעיר. הם מתחתנים מאוחר יותר ומביאים
ילדים בשלב מאוחר יותר בחייהם, ואלה הן הסיבות העיקריות הדוחפות לבעלות על בתים.
השיפור במצב
התעסוקה עדיין איטי יחסית ורבים מהם נתקלים בקשיים לשפר את ניקוד האשראי שלהם,
שהוא גורם מכריע לאישור הלוואות על ידי הבנקים.
עליית מחירי
השכירות תורמת אף היא רבות לאי יכולתם של הצעירים לחסוך מספיק לסכום ההשתתפות
העצמית הדרוש לשם אישור משכנתא. למרות שלפי נתוני הבנקים יכולת הרכישה עלתה, בשטח
עצמו לא מורגשת תנועה רבה יותר של רוכשים צעירים בשוק הנדל"ן.
בשנת 2013
פחות מרבע מהרוכשים הצעירים לא הרוויחו מספיק לשם קבלת הלוואה. יכולת הרכישה עדיין
נמוכה מאוד מהרצוי וזו כמובן תוצאה של המצב הכלכלי בארה"ב.
הנתונים מראים
גם שלמרות הירידה במספר בעלי הבתים מקרב הדור הצעיר, זו השנה הראשונה מאז 2008
שאחוז הירידה משכבת אוכלוסיה זו היה זהה לנתוני המשק כולו, והוא הנמוך ביותר שנרשם
מאז תחילת המיתון.
נראה שהכיוון
משתנה באיטיות, אך אין זה אומר שהדור הצעיר ידמה להורים. ראשית, הם הרבה יותר
מתוחכמים בקשר לרכישות, הלוואות וכספים בעיקר עם האינפורמציה הנמצאת בידיהם. כמו
שאמרה לקוחה צעירה: ‘אני חושבת שיש לנו יותר חוכמת חיים. הורי התחתנו צעירים ורכשו
את ביתם בגיל צעיר יחסית. אני לא רוצה להיות נתון סטטיסטי של מישהו שהגיע למצב בו
הוא איננו יכול לעמוד שוב בתשלומים, בגלל שהוא לא ניתח לעומק את ההתחייבויות
והסיכונים אליהם נכנס. הדבר האחרון שאני רוצה הוא לעבוד קשה כשרוב הכסף הולך
לתשלום עבור ארבעה קירות’.
***
ומה התחזית
לעתיד?
התקווה היא
שיותר צעירים ייכנסו לשוק הנדל"ן וירכשו נכסים. שוק הנדל"ן כולו תולה
תקוות בכך שהצעירים שרוכשים וירכשו בעתיד הקרוב, יעברו לבתים גדולים ומרווחים יותר
בפרברים בעתיד. מכירות אלה ישמנו את גלגלי הכלכלה כולה ואת שוק הנדל"ן בפרט,
כי בעלי מקצוע רבים קשורים לשוק זה ומתפרנסים מהשירותים שניתנים לבעלי הבתים.
עד למשבר בשנת
2007 מחצית מהאוכלוסיה היתה מחליפה בתים בכל 4.5 שנים וכיום התקופה עומדת על 9
שנים. עם השתפרות הכלכלה והתאוששות המשק, תקוות רבים היא שהאוכלוסיה תשוב לימים
בהם בעלי בתים ירצו ויוכלו להחליף בתים לאחר זמן קצר יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה