אוהבים להיות בבית?

צעירים רבים מעדיפים להישאר לגור עם הוריהם זמן ארוך. לא כי הם עצלנים, אלא כי הם חייבים המון כסף על הלוואות סטודנטים

מספרם של הצעירים הגרים עם הוריהם גבוה והסיבות אינן בהכרח הכלכלה או מחירי הבתים, אלא ההלוואות שנלקחו עבור לימודים גבוהים. אחוז הצעירים האלה עלה מ-31 בשנת 2005 ל-36 אחוז, כאשר כשליש מהם מסבירים שהסיבה העיקרית היא הצורך להחזיר את סכומי ההלוואה שקיבלו למימון לימודיהם.

החובות שנושאים צעירים אלה על כתפיהם בתחילת דרכם העצמאית, משפיעים עליהם כפליים מאשר המצב הכלכלי והתעסוקה. כך עולה ממחקר שנעשה על ידי משרד האוצר במטרה להבין את הסיבות למגורי הצעירים בבית הוריהם, והתבסס על מגזר של 1.8 מיליון צעירים.

המחקר מראה שאפילו צעירים שגרו מחוץ לבית הוריהם, שבו הביתה בגלל חובותיהם. תקופת שהייתם בבית שונה מאחד לשני והחוקרים לא מצאו זמן ממוצע למגורים משותפים אלה.

הכלכלה החלשה והמיתון שהחל בסוף שנת 2007 מדאיגים רבים, כי הם נוגעים לעתידם של מיליוני צעירים המתחילים את חייהם העצמאיים ברגל לא נכונה, ועלולים לסבול נזקים פיננסיים בעתיד הרחוק גם כן.

החובות עבור לימודיהם פוגעים גם ביכולת צעירים אלה לקבל הלוואות. חלק גדול מהם חוששים לקחת הלוואה נוספת אפילו אם הבנק מוכן לאשר להם זאת. המחשבה שיהיה עליהם לשלם מדי חודש סכום כסף גדול שלא יאפשר להם חירות כלכלית, והתלות במקום עבודה טוב בכלכלה הלא יציבה של היום, גורמים לחשש כבד אצל הצעירים שמעדיפים לדחות את יציאתם מבית הוריהם, עד שחלק גדול מההלוואה ישולם והנטל יוקל.

***

סיבה אחרת להישארות הצעירים בבית הוריהם היא שבכך הם מבטחים עצמם מפני הפתעות לא נעימות בשטח הפיננסי. המגורים עם ההורים מאפשרים להם לשלם את ההלוואות ללימודים שהם חייבים בצורה קלה הרבה יותר. כמובן שההישארות בבית היא בעיקר במצבים בהם ההורים נמצאים במצב פיננסי טוב, כך שאין מדובר במטרד רציני מדי עבורם.

התנועה לגור עם ההורים החלה מזמן והיתה קיימת תמיד, אם כי במספרים קטנים יותר. אחרי 2005 היא החלה לגדול, בעיקר בעקבות המיתון של שנות 2007-2009.

המצב הכלכלי עלה וירד מאז פעמים רבות, אך יתרת סכומי ההלוואה ללימודים ואחוז אי התשלום עבורם המשיך לעלות. כ-40 אחוז מהצעירים בשנת 2010 היו חייבים עבור לימודיהם, לעומת 26 אחוז בשנת 2001.

נכון שהיתרה על כרטיסי האשראי בין הצעירים ירדה בעשור האחרון, נראה שהחובות האלה גורמים ללא מעט צעירים לעבור לגור יחד, אם לא בבית הוריהם, אז עם שותפים אחרים.

נתון אחר שמודגש במחקר הוא הירידה במספר הצעירים שנישאו בתקופת המיתון של 2007-2009. מספרם של הצעירים הגרים בבית הוריהם זהה למספרם בתקופות המיתון בעבר, כך שההיסטוריה אכן חוזרת.

מעניין לציין שמספר הצעירים הגרים בבית הוריהם היה גבוה יותר בשנת 1983 מאשר בשנה שעברה.

***

הרכב האוכלוסיה בארה"ב השתנה מאוד כשלוקחים בחשבון גזע, השכלה, גיל והכנסה בין שאר המרכיבים. בין שינויים אלה, ההלוואות שנלקחו למטרת לימודים גבוהים הן מהסיבות העיקריות להחלטות על צורת מגוריהם.

העלייה במספר הצעירים הגרים עם הוריהם אינה מהווה את השינוי החברתי בעל המשמעות הגדולה ביותר בתקופה האחרונה. שינוי הרבה יותר גדול הוא מספר הצעירים הגרים עם בני הזוג, עם חברים או שותפים לדירה, או חיים לבד.

מספר הצעירים בגילאי 18-34 הגרים עם בני זוג נפל בצורה דרסטית מ-60 אחוז בשנת 1967 ל-27 אחוז בשנת 2013. זו נפילה של 50 אחוז. העלייה של 12 אחוז במספרהצעירים הגרים עם הוריהם, עומדת בצל לעומת עלייה של 217-343 אחוז של אלה המחלקים את מקום המגורים עם אחרים שאינם קרובי משפחה.

השאלה העיקרית ששואלים רבים היא האם ההלוואות הגדלות לחינוך גבוה והעלייה בחוסר הביטחון שלהם בקשר לעצמאותם הכלכלית, יהפכו את המגורים עם ההורים לצורת חיים חדשה אפילו אם הכלכלה תשתפר. ואם זה לא מספיק, מכשול נוסף העומד בפני צעירים היום הוא העלייה החדה במחירי הדיור.

ההיסוס בהתחלות הבנייה עקב אי הבטחון של הקבלנים באשר לכיוון הכלכלה, מול הביקוש לנכסים, גרמו למחסור עצום במקומות מגורים לאוכלוסיה הקיימת עם הגידול הטבעי שלה. אם נוסיף לכך את המשקיעים הזרים הרוכשים בתים ודירות, נראה שעל אף הבנייה המזורזת המתרחשת עתה, המחסור בדיור עוד ילווה אותנו בשנים הבאות עד לאיזון בין הביקוש להיצע, שיביא לרגיעה במשק ולהיווצרות מצב נורמלי שבו עליית מחירי הבתים היא מבוקרת ועומדת על 2-6 אחוז לשנה.

אנו נמצאים בתקופה מעניינת ומלאת תהפוכות והמחקרים הנעשים מראים על העבר בזמן שהעתיד בהחלט לא צפוי.