הצד האחר של הריבית

מדוע התקופה הארוכה בה הריבית נשארת נמוכה, דווקא לא כל כך טובה לנו

נכון לעכשיו, החליט משרד האוצר להשאיר את הריבית הנמוכה ללא שינוי, ובכדי להשאיר אותנו דרוכים, יהיו דיונים נוספים על הריבית בעוד חודשיים. מאז הקיץ של שנת 2006 לא הועלתה הריבית וזה בהחלט שיא חדש, שאמנם מצביע על יציבות כלכלית מצד אחד, אך לא הכל ורוד בהחלטה זו.

רובנו התרגל לריבית הנמוכה והחשש מעלייתה הביא קונים פוטנציאליים, שהיססו אם לרכוש, להצטרף למעגל הרוכשים החדשים במטרה להבטיח שהריבית הנמוכה תובטח להם למשך כל תקופת ההלוואה של 30 או 15 שנה.

כלכלנים רבים העריכו שעליית הריבית תהיה טעות, כי היא תרחיק רבים מרכישות מוצרים ושירותים יקרים, ובכך יואט קצב הפיתוח של חברות רבות ומפעלים התורמים לכלכלה פורחת, וכמו כן, כמובן, רכישת בתים.

אם נסתכל על ההיסטוריה של עליית וירידת הריבית, נראה שהסיבה העיקרית לעלייה היא כשהכלכלה משגשגת והביקוש גובר על ההיצע -  מצב הגורם למחירים ולמשכורות לעלות, וזו הדרך הנחוצה למתן את הרכישה המואצת במטרה להתאים את הביקוש להיצע.

אך בשנה האחרונה עלתה האינפלציה רק ב-0.2 אחוזים שהיא עלייה כה מזערית לעומת עלייה אינפלציונית של 3.2 אחוז לשנה המקובלת בדרך כלל. נתון זה מראה על כלכלה הדורכת במקום.

אין סימנים לאינפלציה באופק והאתגרים הניצבים בפני ארה"ב והעולם כולו הם ביקושים נמוכים למוצרים ושירותים, כשכלכלת סין שהואטה בהרבה תורמת רבות למצב, כך שאין סיבה הגיונית לעליית הריבית העלולה לגרום יותר נזק מאשר תועלת.

מאידך, יש כאלה שלא מסכימים וטוענים כי השארת הריבית הנמוכה לתקופה כה ארוכה, יוצרת עיוותים בכלכלה. לדעתם האמריקאים אינם זקוקים יותר לריבית כה נמוכה. שתי אסכולות אלה התנגשו כשיד המתונים, שדרשו השארת הריבית כפי שהיא, היתה על העליונה.

ברור שרוב האמריקאים מעדיפים את הריבית הנמוכה המאפשרת רכישות מוצרים כמו מכוניות יותר בזול, או לשלם תשלומי משכנתא נמוכים יותר והם לא מבינים למה צריך לדון בכך בכלל.

הטיעונים בעד עליית הריבית הם סבוכים יותר ואנסה להסביר אותם:

משרד האוצר זקוק לאופציות. כשהכלכלה בצרות, הפחתת הריבית על ידי הבנק הממשלתי בהחלט יכולה לעזור. זה בדיוק מה שהאוצר עשה החל בשנת 2007. הוא חתך את הריבית ושוב חתך עד שהיא הגיעה כמעט לאפס בדצמבר 2008.

אבל אם הריבית בגובה הנמוך ביותר האפשרי, הרי שלאוצר אין שום נשק להילחם במיתון. לכן הוא חייב להרים את הריבית בתקופות שהמשק נמצא בתנופה כלכלית - כדי שבעתיד, אם יהיה צורך, הוא יוכל להוריד אותה ולווסת את השוק.

חוסכים זקוקים להעלאה. ריבית נמוכה במיוחד יכולה לעזור למקבלי משכנתאות והלוואות אחרות, אך היא פוגעת באנשים שהפקידו  את כספם בבנקים ומעוניינים לקבל הכנסה נאותה על השקעתם זו. הריבית הנמוכה השפיעה בצורה הרסנית למדי על הכנסתם של הגימלאים, ופגעה בתוכניות הפנסיה הגדולות שלא יכלו להרוויח מהשקעות אלה.

מחירי הנכסים צריכים להתקרר. קופות הפנסיה והגמל שלא יכלו להרוויח אחוזים גבוהים מתכניות הגימלאים, נאלצו לחפש מקורות הכנסה אחרים. זה אומר להשקיע בנכסים בעלי סיכון גבוה יותר. כך שבמקום להפקיד את הכספים בבנקים ולקבל עבורם ריבית קבועה ובטוחה, הם הפנו את הכספים למקורות בעלי רמת סיכון גבוהה יותר. נכסים אלה החלו להימכר במחירים הגבוהים מערכם הריאלי ובכך הפכו למסוכנים יותר, עם האפשרות שערכם יירד במהירות ויגרום הפסדים גבוהים לקרנות הפנסיה והגמל.

השקעות גרועות גורמות לעודף בהיצע. אנו חווים עתה בעיות שנוצרו כתוצאה מעיוותים בהלוואות זולות מדי. לדוגמא, חברות מלוות כסף רב בכדי לגדול במהירות. הם קיוו שבזריעה מוגברת, קידוחים רבים יותר ופיתוח מכרות חדשים, הם ירוויחו מאוד. אך אז התקררה כלכלת סין וחברות רבות המבוססות על מסחר, החליטו להיסגר וליפול, כשנוצרה כמות אדירה של נפט, פחם וחיטה, בעוד מספר הקונים אותם קטן מאוד.

ריבית נמוכה מוליכה לבועת נדל"ן. שווקים רבים, וביניהם ניו יורק ועמק הסיליקון בצפון קליפורניה, ראו מחירי בתים שזינקו לגבהים לא צפויים. המחירים כה גבוהים שנוצר חשש במקומות אלה בעיקר להיווצרות בועת נדל"ן חדשה.

משרד האוצר שוקל בכל חודשיים אם אכן הגיע הזמן להעלות את הריבית לרמות נורמליות יותר. כלכלנים רבים מזהירים מהסכנה שבהעלאת הריבית כשהאינפלציה כה נמוכה, ואין סימנים מעודדים שהמשק אכן התחיל להתאושש מהמשבר.

העלייה האחרונה היתה ביוני 2006. על כולנו להיות נכונים לכך שהריבית אכן תעלה, ולו רק ברבע אחוז כצפוי, ונקווה שמשרד האוצר קורא נכון את הסימנים, כי רוב אוכלוסיית ארה"ב לא מרגישה צמיחה ומחקרים מראים על נפילה בהכנסות למשפחה משנה לשנה.