תוחלת
החיים הגדלה ועזיבת הילדים את הבית מביאים למגמה מרתקת בשוק הנדל"ן: אוכלוסיה
מבוגרת עוזבת את הבתים וקונה דירות בבניינים ליד מרכזי בילויים
מגמה
מעניינת מתרחשת בשוק הנדל"ן: האוכלוסיה המבוגרת מגדילה את הביקוש לדירות. אין
לראות במגמה זו תחליף לבתים פרטיים ולביקוש הגדול לבעלות על בית שנשאר בראש סולם החלום
האמריקאי, הכוונה היא לפלח המוגדר כאוכלוסיה בוגרת ועדיפויותיה של שכבה זו יכולות
בהחלט לשנות את כיוון החשיבה בענף הנדל"ן. שינוי זה טומן בחובו השפעה ניכרת
על הכלכלה למשך השנים הבאות. אנשים מבוגרים עוברים ויעברו מהבתים בהם גידלו את
משפחתם לדירות קטנות יותר בבתי דירות. זהו
מעבר טבעי ומקובל, אך יכול להוות שינוי רציני במגמת הרכישה העתידית של הציבור.
תוחלת
החיים בעולם המערבי ארוכה יותר היום ומה שנחשב בעבר לגיל מופלג איננו עוד. מצד
שני, אנו חווים לעתים מגבלות גופניות הנובעות מהיותנו מבוגרים יותר, והיציאה
לגמלאות מקטינה את ההכנסות, מה שהופך את הוצאות החזקת הבתים לנטל כבד. וכך, עם
עליית מספרם של המבוגרים, מורגשת מגמת בנייה מואצת של בתי דירות על חשבון בניית
בתים פרטיים.
הגידול
הטבעי וכמות המהגרים המגיעים לארה"ב מחייבים בנייה מהירה של כל סוגי המגורים
בכדי לספק מגורים נאותים. מספר רשיונות הבנייה לבתי דירות הואץ בתחילת השנה ונראית
מגמה של בנייה וזו תושלם עד סוף השנה. המומחים מעריכים שנראה עלייה בבניית בתים
פרטיים בתחילת שנת 2015, אך התחזית מאוד חיובית בקשר לבנייתם ומכירתם של בתי דירות
עבור האוכלוסיה המתבגרת.
ההערכה
היא ששוק הנדל"ן יחזור בחמש-שש השנים הקרובות למצב שהיה לפני נפילת המחירים,
כשאחוז בתי הדירות מכלל הבנייה למגורים יהיה גבוה ב-60 מהממוצע ב-1990 ושנות
ה-2000. בתים פרטיים יחזרו בתקופה זו לאחוז שהיה לפני העלייה העצומה של רכישות
שחווינו עד 2007.
החשש
בקרב המומחים נובע מהתוצאות ששינוי זה יביא בתרבות הדיור הידועה כיום. העיריות
השונות יצטרכו לתכנן מחדש ולשנות את מגבלות הבנייה, על ידי הפשרתם של איזורים
המיועדים לבתים פרטיים לכאלה בהם אפשר יהיה לבנות בתי דירות. כמובן שגם שיקולי חנייה,
תחבורה ציבורית, תשתיות חברתיות, בניית מרכזי תרבות, עסקים ומרכזי קניות, חייבים
להשתלב בתכנון הכללי כי מדובר גם בשינוי דמוגרפי.
***
הסיבות
בגללן האוכלוסיה הבוגרת עוברת לדירות רבות, ואנסה למנות כמה מהן:
לאחר
שהילדים גדלו ועזבו את הבית, הבית הפך גדול מדי עבור ההורים, ההוצאות הכלליות גדולות
ופחות חיוניות, וגם הקירבה לבתי הספר ולגנים ציבוריים אינה קריטית יותר. עכשיו זה
דווקא הופך למטרד בגלל הרעש ותנועת המכוניות ליד בתי הספר והגנים.
הגיל
המבוגר מביא איתו אתגרים משניים כגון חופשות ובילויים. הרצון לבלות יותר מבלי שיהיה
צורך להיכנס לרכב ולנסוע, מביא מבוגרים רבים להעדיף מגורים ליד מרכזי התרבות
הקרובים והבילויים, כשהליכה למסעדה ברגל היא תענוג לא קטן.
חופשות
ארוכות - שייט חופים או ביקור במדינות רחוקות – הופכות אטרקטיביות מאוד כשבעלי
הבית המבוגרים רוצים, סוף סוף, ליהנות מסכומי הכסף שצברו במשך שנים רבות למטרה זו.
לעיתים הם מגלים שלהיות בעלי בתים הוא בעוכריהם כי הם צריכים למצוא מישהו שיהיה
מוכן לגור בבית בעת היעדרם. מהבחינה הזו המגורים בדירה
בהחלט עדיפים, כי הם מאפשרים היעדרות ממושכת מבלי צורך לדאוג לנכס או לבניין.
גם
הגיל המבוגר של בעלי הבית מתחיל להוות בעיה. מדרגות, למשל, הופכות לנטל רציני
מבחינה בריאותית ורבים עוברים להתגורר בקומת הקרקע של הבית, למרות שחדר השינה
העיקרי הוא למעלה. סיבה נוספת היא שברוב המקרים, עם מכירת הבית, יישאר להם מספיק
כסף בכדי לשלם את המשכנתא כולה ולרכוש דירה מרווחת במזומנים. בכך יוקל מאוד העול
הכספי, וכל שיהיה עליהם לשלם הם ועד הבית והארנונה.
השינוי
במגמה זו יביא ללחץ גובר על מחירי הבתים הפרטיים, שיצטרכו לרדת בכדי להוות תחרות
למחירי הדירות. זה גם יביא לירידה בשירותים והמצרכים המיועדים לבעלי בתים, כגון
ציוד לחצר, ברביקיו, ציוד לבריכות פרטיות, גינון וכן הלאה. שירותים אלה ישתנו
ויותאמו לנוחיותם של בעלי הדירות ויתרכזו בעיקר בצרכים הקשורים למגורים בדירות.
אך
השינוי הרציני ביותר כאמור צריך לבוא מצד העיריות. תיכנון הערים יצטרך להתאים
ביקוש זה לגל הגואה של מגורים בערים או בפרברים הסמוכים. תשתיות חדשות, עם שירותים
קרובים ומרכזי בידור עבור דיירים מבוגרים אלה, יעצבו את עתיד הערים בהן אנו גרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה